השימוש הנפוץ ביותר הוא כאשר מתארים משהו  או מישהו שאוהבים, ובכך העיר קובה מנסה להדגיש את ההעדפות האינדיבידואליות של כל אחד, את הגיוון האמנותי והדגשת הערכים היפנים היומיומים.

מבין התערוכות השונות מיצגים אורקוליים בקטגורית "אמנות בקונטיינר": האמנית Numakura Mari שזכתה השנה בפרס הראשי מתארת את התחושה החמקמקה של המושג SU:KI. בתוך חלל הקונטיינר תלויים בדים ועליהם מוקרנים צורות גאומטריות לא סדירות. אנו נהנים לחלוק את תחושת ה SU:KI עם אחרים, אומרת מארי, אך זו תחושה נדירה וחמקמקה מאוד.

drifting in slumber

שתי האמניות הצעירות מטוקיו NICI מציגות שכבות של מסכים צבעוניים שאותם פותח  המבקר אחד אחד. החלל מתמלא אור, צבעוניות ושמחה.

reopening

בקטגורית אמנות קרמית האמנית הטיוואנית Le Thanh מקיוטו נפעמת מהיופי המעודן (Kasuka 微か) של הצמחים.

kasuka

Sakiyama Takayuki מתאר את הפנים התומך בחוץ, והחוץ התומך בפנים.

su ki

בקטגורית האנימציה בלטה Kanazawa Makiko המשלבת נוסטלגיה עם מודרניות תוך שמירה על ה"טעם" היפני.

tales of apples

ואיך לא, יש לנו גם נציגות ישראלית בביאנלה בקטגורית הצעצועים: יואב זיו, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי במכללת שנקר, המלמד קורס לעיצוב צעצועים בה כבר בלט בזירת האמנות היפנית בשנים קודמות, והפעם הציג עבודה מעץ המשלבת דמיון, יצירתיות וטכניקה.

Yoav Ziv

בפוסט הזה החלטנו להציג הרכב מוזיקאלי ואמנית גרפיטי מטוקיו העונים לשם Tripple Nipples (על שם שלושת הסולניות), ו-Ly DIK – אשר עובדים הרבה יחד ומסמלים עבורנו את השינוי בחברה היפנית המתחולל מאז אסון המשולש ב- 2011.

"אוונגרד זה משהו שרץ קדימה, מקדים את זמנו במובן מסויים. אנשים לרב לא מתחברים לזה ולא מבינים את זה, אבל מרגישים משהו שלא יכולים להתעלם ממנו. הדבר הזה מכניס אותם להבנה חדשה של התרבות". אומרת חברת ההרכב טריפל ניפלס מטוקיו אותם הכרנו כבר בשנת 2011 באחת ההופעות המשוגעות שלהם (אשר התקיימה בבית חולים נטוש בליל כל הקדושים.  הראיון שערכנו להם ניתן לראות בהמשך הפוסט).

טריפל ניפלס הוא הרכב אנרגטי אשר זכה להכרה בינלאומית בסצנות המחתרתיות של בירות העולם. הם משלבים אלמנטים של מוזיקה אלקטרונית, אנרגית פאנק, לוחמה שיבטית, פופ, וידאו ארט, ואופנה בהופעות שלהם.

tripple nipples

"אוונגרד זה לגלח את כל האלמנטים המיותרים מעליך ולקחת רק את הליבה, לטפח אותה ולתת לה ביטוי."

Ly DIK היא אמנית המבטאת את עצמה מגיל שבע דרך מפלצות דמיוניות והצבע השחור. הסלוגן שלה "I hate DIK" בעצם ביטוי על השנאה שלה למוסכמות החברה, לכל מה שטאבו, להגדרות מגדריות, לאפליה. היא שונאת את כל האלמנטים הללו וזורקת אותם על הקנבס.  כשמסתובבים היום במרכז טוקיו, בעיקר ברובע שיבויה, ניתן לראות ציורי קיר ענקיים שלה המצויים על צידי מבנים מסחריים כמו חנות הכלבו PARCO. מה שמרתק הוא שגוף מסחרי ענק כמו PARCO נותן במה לשוברת המוסכמות הקטנה הזו,  במהלך "פסטיבל שיבויה" (בחודש שעבר), כך באמצע יפן השמרנית והנורמטיבית.

על קיר PARCO היא כתבה "I hate together. I hate PARCO. I hate Shibukaru 2014"

(Shibukaru = Shibuya Culture)

Ly DIK (by Tokyo Fashion)

Ly DIK PARCO

Ly DIK היא מעצבת תלבושות של טריפל ניפלס ועשתה איתם את הטור העולמי שלהם ב-2012. לפני הטור הזדמן לנו לקפוץ אל מאחורי הקלעים באחת ההופעות ולתפוס את חלוצי המהפכה החברתית ביפן לראיון קצרצר. מרגשת העובדה כי תל אביב היא היעד המועדף עליהם להופעה הבאה.

מהארכיון:)

בתחילת החודש טוקיו הגיעה לביקור בתל אביב בכל הדרה. ביתן 1 בגני התערוכה נהפך לחוויה יפנית אותנטית  לכ-70,000 מבקרים: חוויה שתיזכר בהיסטוריית אוהדי יפן בישראל לדורות. זו הפעם הראשונה שנערך אירוע בסדר גודל כזה בסימן טוקיו. אירוע היופי השנתי "ביוטי סיטי טוקיו של סופר פארם" בהחלט שם את יפן על המפה בקרב הקהל הישראלי ויצר הזדמנות להכיר את התרבות היפנית מקרוב.  צוות TELAVIVTOKYO היה מעורב בהפקת האירוע משלביו הראשונים והביא לתוצאות שבהן המציאות עלתה על כל דמיון.

כידוע, ביוטי סיטי הוא אירוע יופי, אופנה וסטייל של חברת סופר- פארם המעודד את קהל לקוחותיה להנות מהמוצרים, המחירים והמתנות שהיא מציעה למשך כשבוע כל שנה. את חויית הקניות ליוו השנה תכנים יפניים רבים ומגוונים כגון תצוגות אופנה, הרצאות יופי על פי האסתטיקה היפנית, הגשת סושי ומשקאות יפניים, מופעים של להקה שהגיעה במיוחד מיפן, חנות מוצרי פופ יפניים, ותכנים תרבותיים כגון קליגרפיה, טקס תה, אוריגמי ופינה ללבישת קימונו.

צוות TELAVIVTOKYO תכנן, ניהל והפיק חלק נכבד מהאירוע שכולו הוקדש לאהדת והערצת יפן. הנה הצצה אל מה שראינו, חווינו וטעמנו באירוע.

הרג'וקו מרקט- חנות פופ אפ יפנית:

ברובע המודרני של הביתן נבנה שוק הרג'וקו צבעוני, עם שלל מוצרים מיפן ובאווירה יפנית כגון תכשיטים, בגדים, כלי בית, אקססוריז, גופי תאורה, גרביים ומגבות חוף מדליקות.

Harajuku Market

Harajuku Market_BCT_1

Harajuku Market_BCT_2

Harajuku Market_BCT_3

Harajuku Market_BCT_4

בר מידורי ביוטי סיטי טוקיו

נהנות מקוקטייל מידורי סאוור

אוריגמי, קליגרפיה, קימונו, טקס תה, SHEY X 2:

את האווירה היפנית הנעימה השלימו אמנים ואנשי רוח שאת יצירותיהם היה ניתן לראות בפינות שונות ברחבי הביתן. קזואו אישיי הוא אמן קליגרפיה אשר הופיע יחד עם ריי הונדה בליווי כלי מיתר יפני מסורתי- ביווה. בסיום המופע היה ניתן לקבל ברכה חתומה בידי האמן עם משמעויות שונות כגון: אהבה, מזל, בריאות.

קזואו אישיי מופע קליגרפיה

בית תה יפני מסורתי נבנה ברובע העתיק: בין מחיצות וואשי,  על רצפת הטאטאמי ובחליצת נעליים, נערך טקס תה יפני על ידי מיהו קטאוקה, אשר גם הכינה בעבודת יד את כל כלי ההגשה.

טקס תה ביוטי סיטי טוקיו

בית התה ביוטי סיטי טוקיו

טקס תה ביוטי סיטי טוקיו

פינת אוריגמי הייתה אטרקציה נוספת לילדים ולמבוגרים גם יחד אשר למדו על אמנות קיפולי הנייר מפי מירי גולן, בעלת המרכז הישראלי לאוריגמי.

פינת אוריגמי ביוטי סיטי טוקיו

הדגמות אוריגמי ביוטי סיטי טוקיו

להקת SHEY X 2 צבעה את הבמה מספר פעמים ביום, ומבחינתנו הייתה ההיי-לייט של האירוע כולו.  SHEY X 2 היא אחת מלהקות ה- J-Pop   החמות והצבעוניות ביותר אשר הגיעו לביוטי סיטי טוקיו היישר מיפן! Shey Shey  היא להקת בנות, או כמו שאומרים ביפנית – " איידול גרופ" – המורכבת משמונה נערות הרג'וקו מופלאות.  מאז 2010 הן משגעות את הקהל היפני בפסטיבלים של מאות אלפי אנשים, מקפצות, שרות, רוקדות ומרקידות את הקהל. "אין מי שנשאר אדיש בהופעתן"- מצוטטים המעריצים. לא פלא כי אחת מסוכנויות הטאלנט הותיקות בטוקיו  Gekidan Himawari  החתימה אותן ומפלסת את דרכן לפיסגה.  Shey Shey הן תופעה שלא נראתה כמוה עדיין בישראל. שמונת החמודות הן התמצית של מה שאופנתי, טרנדי ועדכני היום ברובע הרג'וקו המהולל שבטוקיו.

להקת SHEY X 2 מיפן

להקת SHEY X 2 מיפן

להקת SHEY X 2 מיפן

להקת SHEY X 2 מאחורי הקלעים

Dogo Onsen מזוהה בעיקר עם הסרט "המסע המופלא" של מיאזאקי כמקור להשראתו ונחשב לאחד משלושת המרחצאות העתיקים ביפן, המוזכר בכרוניקה היפנית "קוג'יקי". כמו כן, האתר ידוע בשל היותו יעד נופש פופולארי של המשפחה הקיסרית לדורותיה. העיירה מצויאמה חוגגת השנה 120 שנות קיום למבנה הראשי של Dogo Onsen עם פסטיבל אמנות עכשווית, בו נהפכים מלונות ובתי הארחה נוספים בעיירה לתערוכות חיות המעוצבות על ידי יוצרים יפניים ומאפשרים חוויה חד פעמית להתארח בהם ולחוות את רוחו של האמן.

בערב הפתיחה, האונסן העתיק הפך לבית רפאים על ידי הרכב המוכשרים Rhizomatiks הנחשבים היום למילה האחרונה בעולם המדיה הדיגיטלית ביפן.

האמנית קוסאמה יאוי הפכה את החדר במלון Takaraso לפנטזית הנקודות המפורסמות שלה. את הפנטזיה ניתן להגשים תמורת 400US$ לבן אדם בחדר זוגי (ללא ארוחת בוקר).

Dogo Onsen Art- Kusama Yayoi

הצלם האוונגרדי נובויושי אראקי מכניס אותנו אל עולמו הפסיכודאלי-מיני תחת הנושא "קשירות" והופך חדר טטאמי מסורתי לתצוגת עבודותיו.

Araki_Dogo_Onsen

אקירה מינגאווה תירגם את החדר המסורתי לחלל מינימליסטי מודרני, בו מחצלות הטטאמי המרובעות הפכו למוטיב המרכזי העוטף את החדר כולו.

Minagawa_Dogo_Onsen

ב-20 ליולי הרקדן  Kaiji Moriyama יופיע במצעד האמנות מול Dogo Onsen בהופעה ייחודית הנקראת "עצמות חיות".

Kaiji_LiveBone_Dogo

Dogo Onsen Art Festival הוא אירוע המשלב את המסורת העתיקה ומיטב האמנות העכשווית ביפן. מי שאינו מעוניין ללון בבתי המלון המוצעים, יכול לבקר בכל אחד מהחדרים כתערוכה בלבד ולחוות את עולמם של עשרים ושישה יוצרים מופלאים.

נראה כי שנת 2013 הייתה השנה הראשונה בה יפן עוררה את עצמה תרבותית אחרי תקופת נמנום שנקלעה אליה בעקבות האסון המשולש. השקעות ויזמויות ממשלתיות חדשות מעודדות השנה גופי תרבות שונים בעשייתם, ומקדמות את המסורות "והאוצרות התרבותיים" שיש ליפן להציע. בנוסף, הממשלה מתערבת לאחרונה בפעילויות תרבותיות יותר מתמיד מאחר והיא מזהה כי בדרך זו ניתן להחזיר את יפן לזירה הבינלאומית ולעלות את תדמיתה. דוגמא אחת לכך היא קיומה של הטריאנלה במחוז אייצ'י בתקציב של 13 מילון דולר אשר הפך אותה למגה-אירוע המשתרע על ערים שונות ברחבי המחוז. הטריאנלה אשר הוקדשה לאסון פוקושימה התקיימה זו הפעם השנייה ביפן, כאשר הראשונה התקיימה בשנת 2010 במימדים נמוכים מאלה.
הנושא המרכזי שלה ― Where Are We Standing? ― Earth, Memory and Resurrection – משקף את ההתמודדות הפתוחה של היפנים עם הנושא הרגיש, ובצורה מסוימת סוגר מעגל בקבלת העבר וההסתכלות קדימה לעבר "התעוררות" "ותחייה". העיתונאית גליה יהב נסעה לשם מטעם קרן יפן (Japan foundation) וחזרה מלאת חוויות, תמונות וסיפורים מרתקים אשר ניתן למצוא בקישור לכתבתה ב"הארץ".

יוזמה נוספת מטעם עיריית טוקיו כוללת בתוכה אירועי תרבות ופרויקטים במדיומים שונים במטרה "לבסס את טוקיו כמרכז של יצירה תרבותית גלובאלית".
Tokyo Culture Creation Project נותן במה ומוקד ליצירתיות צעירה ברחבי המטרופולין (כוללת 23 רובעים) ומעניק הזדמנויות לחוויות אמנותיות ותרבותיות המאפשרות מעורבות לוקאלית וגלובאלית לכדי יצירת "תרבות חדשה".
בין האירועים השוטפים הנערכים לאורך השנה ניתן למצוא תערוכות אמנות הפזורות ברחבי המטרופולין, הופעות מוזיקה ותיאטרון, פסטיבלי קולנוע בינלאומיים, הרצאות, סדנאות, סימפוזיונים ועוד.
האירועים המרכזיים נערכו בחמשת השבועות שבין 01.10-04.11 תחת השם (Tokyo Creative weeks (TCW.

Tokyo Creative week

אחד הפרויקטים המעניינים היו בשיתוף עם אוניברסיטת טוקיו לאמנויות ברובע אדאצ'י, צפונית למרכז טוקיו. פרויקט קהילתי זה שילב שורה של אמנים אשר יצרו יחד בנושא "צלילים", במטרה לייצר קשרים חדשים בין קהילה מקומית, יוצרים ואורחים.

aaa-senju 2013

Senju Flying Orchestra בניצוחו של המוזיקאי האוונגארדי Otomo Yoshihide היא "תזמורת אפיפונים" המופרחים בשמי האויר הפתוח ומפיקים צלילים הנובעים מכלי הנגינה המחוברים אליהם. קונצרט אימפרוביזורי זה מעביר תחושת גשם של צלילים מתעופפים- חוויה יוצאת דופן בהחלט.

26.10-04.11 (Tokyo Design Week (TDW נהפך כבר למסורת ולאחד מהאירועים המשפיעים בעולם העיצוב והחדשנות. השנה מימדיו של TDW היה גרנדיוזי מאי פעם וכך גם הצלחתו שהביאה יותר ממאה אלף משתתפים בעשרה ימי התערוכה. גם כאן ניתן לראות התעוררות מחודשת של יפן מאז האסון והרצון לפרוץ את הגבולות המוכרים שיפן ידועה בהם. בשנת 2011 TDW היה צנוע במימדיו והדגיש את הטכנולוגיות בתחום המדיה, המשחקים והאלקטרוניקה (כפי שהצגתי בכתבה שהתפרסמה ב Shift East). כעבור שנתיים רואים בהחלט את ההתפתחות והנטייה להציג צדדים נוספים שהחדשנות והיצירתיות היפנית פורצת דרך בהם. המייסד והמארגן של האירוע משכבר השנים Kenji Kawasaki מיתג את TDW "כפסטיבל יצירתי", המשלב גם מוזיקה והופעות חיות בדומה לפוג'י רוק פסטיבל והפסטיבלים המסורתיים היפנים (המטצורי).
כמו כן, תערוכות פופ-אפ ומיצבים אמנותיים צבעו חלקים נוספים של העיר כגון גלריות, חנויות ושטחים ציבורים להוספת נופח אמנותי. המיצג "פיל בזכוכית" בתוך המרחב העיצובי Dover Street Market הוצג על ידי חברת Klein Dytham אדריכלים בהשראת השרפרף האיקוני של אלוור אלטו. השרפרפים הוארכו בכמה מידות מהגודל המקורי שלהם וצבעם הירוק מדמה אותם לדשא, וכך הפיל (שעומד כמיצג קבוע בחנות) נראה בתוך סוואנה ירוקה.

Klein Dytham@Dover Ginza

כמו כן, TDW אירח השנה את תחרות העיצוב Asia Awards ובה הייתה בין היתר גם נציגות ישראלית נכבדת בקטגורית היוצרים הצעירים.
חמישה מעצבים שהגיעו מתחומים שונים הציגו בתחרות. שירה קרת ועודד גוב- בוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי בצלאל עלו לגמר, ואילו זמר פלד- בוגרת המחלקה לקרמיקה בצלאל זכתה לבסוף בפרס TDW corporate award.
את ההשראה לעבודתה שאבה פלד מהפורצלאן היפני שיוצר באזור אריטה המוכר בתור מרכז מורשת של קרמיקה יפנית. הפסלים שיצרה עשויים אלפי שברי פורצלן הצבועים בקובלט בלו, הממשיך את התעסקותה בשברים.

Zemer Peled TDW 2013

שני האירועים האחרונים שברצוני לסכם איתם את עונת הקציר הינם (Trans Arts Tokyo (TAT ו- Aosando Art Fair אשר התקיימו בסוף חודש אוקטובר- תחילת נובמבר. שני האירועים מקדמים את תרבות ואמנות הרחוב בשונה מהשאר ונערכים ברחובות הצדדיים של שתי שכונות מרוחקות זו מזו.
Aosando Art Fair הוא יריד אמנות הפזור בין כ-50 חנויות, בתי קפה, סלוני יופי ובוטיקים באזור מרכזי של הרג'וקו, שיבויה ואומוטה- סנדו.
היריד השכונתי הוא שילוב אולטימטיבי של אמנות, אופנה, עיצוב ותרבות רחוב המאפיינים מאוד את האזור.
אחת הדוגמאות לכך היא תערוכת יחיד Moriko Mori אשר הציגה באחד החללים המדהימים של טוקיו- Espace Louis Vuitton.

חוץ מהגלריות האייקוניות של השכונה, נערכו גם תערוכות ושיחי גלריה בבתי הקפה והבוטיקים הפזורים ברחובות הצדדיים.
Trans Arts Tokyo הוא פסטיבל המקדש את תרבות הרחוב המחתרתית יותר של שכונת קנדה (Kanda) המזרחית. זו הפעם השניה שTAT מתקיים והופך את אזור קנדה בעל האופי האורבני לחגיגה של אופנה, ארכיטקטורה, מוזיקה ואמנויות.

Trans Arts Tokyo 2013

האירוע המרכזי התקיים בתוך בניין נטוש ששימש כחלק מאוניברסיטת טוקיו-דנקי יחד עם עוד 11 לוקיישנים הפזורים בשכונה. בניינים נטושים או מיועדים להריסה אהובים מאוד על מארגני הפסטיבל מאחר וזה נותן חופש מלא ליוצרים לשבור קירות, לצבוע ולהרעיש כרצונם. כך לדוגמא בית ספר לאופנה אלטרנטיבית Coconogacco הציג את התערוכה השנתית שלהם בחלל האוניברסיטה הנטוש- פלטפורמה אידיאלית לבחינת האופנה כחלק ממדיום האמנות.

Coconogacco-Trans-Art-Tokyo-2013

תמונה בחסות TOKYOTELEPHONE

באמת קשה לסכם עונה גדושה בעושר תרבותי שכזה, כשבכל רגע ברחבי טוקיו מתחולל אירוע שחבל לפספס. כהובטח, בסוף עונת הקציר סלסלת הפירות שלכם עמוסה בהשראות, יצירתיות וטעם לעוד עונה מפתה.
יפן אכן חווה התעוררות תרבותית השנה, כאשר הממשלה והעיריות המקומיות מסבסדות את מרבית האירועים המקדמים את הקשרים החברתיים הלוקאליים, ופועלות למען יחסי ציבור של תרבותה של יפן מחוץ למדינת האיים.
עונת הסתיו נחתמה בסוף נובמבר עם האירוע הכי משמעותי להתפתחותה התרבותית של יפן מאז שהוטל עליה האסון המשולש: מדובר בהחלטה ממשלתית לפתוח קרן לקידום Cool Japan אשר יגיע להשקעה של כ- 1 מיליארד דולר בשנה וחצי הבאות כתמריץ לפיתוח תעשיות מזון ומשקאות, אופנה, סרטי אנימציה, קוסמטיקה וכ"ו. הקרן, אשר ברובה תהווה השקעות ציבוריות ופרטיות תיהיה מקפצה עצומה לתרבותה של יפן בזירה הבינלאומית- שאיפתו של מנכ"ל הקרן Nobuyuki Ota.

אנו כאן בTELAVIVTOKYOテルアビブ東 ניהיה מוכנים לעונת הקציר בשנה הבאה אשר מסתמנת להיות אף יותר פוריה משנת 2013.

TELAVIVTOKYOテルアビブ東京 מרכז את החדשות המסכמות את שלושת החודשים האחרונים אשר היו גדושים באירועי תרבות שונים. זהו החלק הראשון הנותן הצצה אל אירועי האופנה: החלק השני יעסוק בתערוכות עיצוב ואירועי אמנות ברחבי העיר.

החגיגות החלו עם אירוע אופנה גרנדיוזי בחודש ספטמבר בחסות מגזין VOGUE העולמי זו הפעם השלישית בטוקיו, אשר חגגה את הצטרפותה לVogue Fashion Night Out בשנת 2011.

FNO Tokyo 2011

FNO Tokyo 2011

FNO Tokyo 2011

FNO Tokyo 2011

VOGUE fashion night out Tokyo הוא ערב בלתי נשכח לכל הפשיוניסטות הטוקיואיסטיות, אוהבי המותגים והגלאם. יותר מ-450 חנויות היוקרה באזור Aoyama ו Omotesando היו פתוחות לקהל הרחב שבמהלכן האורחים נהנו מהופעות חיות, DJ's, שמפניה, תצוגות אופנה, מיצבים אמנותיים, מתנות ומסיבות עד השעות הקטנות של הלילה. שיתופי פעולה שונים היוו חלק מהאטרקציות באותו ערב: אמן הקליגרפיה Souun Takeda עיצב את חולצות טי ותיקי טוט במהדורה מוגבלת, אשר את הכנסות המחירה תרמו בין היתר לנפגעי אסון הצונאמי.

שיתוף פעולה נוסף, מהמסקרנים ביותר באותו הערב, היה בין המותג האיטלקי GUCCI והיוצרת/אייקונית האופנה היפנית
Namie Amuro. חלון הראווה של GUCCI הציג את דמותה של הזמרת בטכנולוגית 3D, מה שאיפשר הצצה למתרחש בתוך החנות: לשם כך קרוב לכ1,000 מסוקרנים הצטופפו בחוץ בתור שנמשך כשעתיים בכדי לראות את וידאו ההולוגרמה הראשון של הזמרת, המדגמנת את קולקצית F/W של GUCCI, בו היא גם משיקה את השיר החדש שלה "Ballerina".

http://www.youtube.com/watch?v=zZ1rs98lKpM

FNO רק פתח את התאבון לחובבי האופנה ולא עבר זמן רב עד שבוע האופנה של טוקיו S/S 2014 שנערך בתחילת אוקטובר.
בין המעצבים המציגים, הקולקציות של Sara Arai ו Somarta איפיינו את מה שהמומחים מגדירים 'האופנה היפנית' המתבטאת בחומרים ייחודים, שילוב של טכניקות מסורתיות ומתקדמות, ואיכויות גבוהות.

araiasara S/S2014

araisara S/S2014

photos by Jenne Chrisville

somarta S/S2014

somarta S/S2014

Photos by Japan Fashion Week Organization 2013

הקולקציה המיסתורית של Alice Auaa הוסיפה לפלטת הצבעים את האוונגרדיות הגוטית, הפופולארית ברחובות טוקיו מזה כמה עשורים והרחיקה בשנים האחרונות גם לבירות ארופאיות. את ההשראה לקולקציה היא קיבלה מעולם המים: צדפים, נימפות, דייגים וגלים היו בין המוטיבים המרכזיים אשר הישרו אוירה של עולם הפנטזיה.

Alice Auaa S/S2014

Alice Auaa S/S2014

Photos by Tokyotelephone

Fashion Film Festival העתיד להתקיים למשך סוף שבוע בלבד מה-29 לנובמבר יחתום את אירועי האופנה לעונה הנוכחית.

ASVOFF_TOKYO 2013

ASVOFF של העיתונאית Diane Pernet הוא פסטיבל סרטים קצרים של אופנה, סטייל ויופי הבוחן את המושגים הללו מנקודות מבט שונות. בפסטיבל מוצגים סרטים פרסומיים של חברות בינלאומיות, וסרטים עצמאיים של במאים יפניים. ASVOFF אינו רק תחרות של סרטי אופנה קצרים, זהו גם אירוע בינלאומי הנודד בין בירות העולם מזה שש שנים ומציג בין היתר סרטי תעודה, מיצגי אופנה, עורך כנסים והופעות למשך הפסטיבל והופך לאירוע רב גוני ובעל עניין לאוהדי הקולנוע והאופנה גם יחד.

התערוכה "Double Vision" אשר נפתחה השבוע במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית ובמוזיאון חיפה, מציגה כ-30 אמנים יפניים ובה האוסף הגדול ביותר של אמנות יפנית עכשווית בישראל.

תערוכת הענק אשר מתפרשת על שטח של 2,000 מ"ר מציגה מגדולי האמנים היפניים כיום כמו קוסמה יאיוי, טקשי מורקמי, יוקו אונו, נארה יושימוטו, לצד אמנים צעירים יותר, אך מוכרים לא פחות כגון סאווה היראקי, אקירה יאמגוצ'י וקבוצת Chim Pom הקונטרברסלית. התערוכה אשר הגיעה היישר מהמוזיאון לאמנות מודרנית במוסקבה (MMOMA), מתקיימת כהמשך החגיגות לציון 60 שנות יחסי ידידות בין ישראל ויפן.
נארה יושימוטו, קוסמה יאיוי, היראקי סאווה

אוצרי התערוכה משתי מדינות שונות- רוסיה ויפן, מביאים דרך עיניהם "התבוננות כפולה" של העולם- מציאות ודמיון- שני קטבים שהאמנות מושתתת עליהם. שני חלקי התערוכה מספקים הצצה לפניה המנוגדות של החברה היפנית כיום וזאת מבעד לעולמם האישי של אמנים בני דורות שונים – אמנים מבוססים ואמנים צעירים. בעבודותיהם ניתן למצוא מרכיבים מן התרבות הפופולרית היפנית ומיצירות יפניות מסורתיות.


העבודות שמוצגות בתערוכה, עוסקות בביקורת חברתית טבולה בהומור, בפחדים ובתגובות לאסון רעידת האדמה והצונאמי שהתרחש ביפן לפני שנה ואשר הותיר רושם עז וטראומטי על החברה היפנית, ובסמלים תרבותיים יפניים כגון מנגה ואנימה כפי שמציג האמן טקשי מורקמי ביצירותיו Superflat.
טקשי מורקמי

עבור שינרו אוטאקה (Shinro Ohtake), האמנות היא "שיתוף פעולה עם מה שכבר קיים". הוא מעבד מחדש דימויים חזותיים המתקיפים את האדם המודרני מכל עבר, ומשתמש בחומרי גלם המקיפים אותו. כך הוא שואב השראה מתופעות וחפצים שכביכול לא ראויים לציון, אך מדגיש בזאת את ההבחנה ביופיו של המינורי והמציאות היום יומית. אמנים כמו שינרו מוצאים את אמונתם בדברים הבנאליים ביותר, ומאמינים כי ניתן לגלות את השירה החבויה במציאות. עולם היום יום נפתח לדמיון, והמציאות מתגלה כגדושת הפתעות- או כפי שמגדירים זאת אוצרי התערוכה- "זוהי אומנות שעולה ממנה הפואטיקה של היום יום".